פרק 13, ניהול משברים - כלי אסטרטגי מתקדם, חלק ראשון
טרום עריכה
חשיפה ראשונית
לינק למקור ולפרק המלא
אנו חיים בתקופה של שינויים, פרדוקסים, כאוס וקונפליקטים, שיחדיו מובילים למגוון משברים, על-פי המומחה לחיזוי מגמות ג‘ון נאסביט[1]. השינוי הכלכלי המרכזי שהתחולל, לדברי הפרופסור מילטון פרידמן, הוביל לכך שכיום ניתן ליצר מוצר בכל מקום, על בסיס מקורות מכל מקום, על-ידי חברות הממוקמות בכל מקום, ולמכור לכל מקום. הבסיס לתפיסת כלכלה גלובלית. למרות שנדמה שכוחות הענק הולכים וצוברים עוצמה, הכל נעשה קטן וממוקד, ומנוהל על-ידי יותר חברות קטנות (50% מהיצוא האמריקאי מיוצר על-ידי חברות עם פחות מ-19 עובדים, 7% בלבד על-ידי חברות עם יותר מ-500 עובדים; חברות העילית ברשימת הפורטיון 500[2] תורמות רק כ-10% מהתוצר הלאומי הגולמי האמריקאי). מהפכת הטלקומוניקציה - מהמנועים המרכזים של העולם החדש - הביאה מחד להתפתחות כלכלה גלובלית אחת ענקית, ומנגד לביזור בעוצמה בין פרטים רבים. זהו עולם של 260 מדינות, בהם חיים עמים המדברים למעלה מ-6500 שפות, המחוברים כולם יחדיו למחשב עולמי ’’אחד‘‘ - כמעט . . . (למעלה מ-1 ביליון מנויים באינטרנט[3]). ם
בתחום המדיני אנשים דורשים כיום יותר שלטון עצמאי, שואפים לעבור מדמוקרטיה ייצוגית לדמוקרטיה ישירה, משלטון ריכוזי לשלטון מבוזר, מניהול בהיררכיה לניהול ברשתות, ומפלגות במובן הפוליטי המוכר מאבדות מכוחן ונעלמות. זהו עולם הנשלט על-ידי פרטים - בעיקר יותר צעירים ויותר נשים - ולא על-ידי מדינות, המנוהל על-ידי קולקטיב של שיקולים ופעולות של יחידים. הויכוח הפוליטי איננו יותר בין ימין לשמאל, אלא בין מקומי לגלובלי, בין שבטי לאוניברסלי. צומח סטנדרט חדש של כללי התנהגות ואתיקה בו נדרשים גורמים פוליטים וכלכלים לעמוד. נשיאים בארה‘‘ב נדרשים להוביל באמצעות מנהיגות מוסרית[4]. שחיתות ואי-צדק אינם מקובלים עוד. אנשים מוכנים להתמודד עם מצב כלכלי קשה, בתנאי שהעומס יתחלק שווה בשווה בין כולם. הקונפליקטים המתעוררים, הינם בעיקר, בין בני-אדם על רקע של תרבות ודת ופחות בין מדינות. ם
המאה ה-21 החלה עם סדרה ארוכה של משברים[5]. משבר החזרת צמיגי ברידג‘סטון/פיירסטון מדגמי האקספלורר של חברת פורד בשנת 2000[6]. מתקפת הטרור על ארה‘‘ב ב-11 לספטמבר 2001. האשמות כי ה-סי.אי.איי. וה-אפ.בי.אי. ניכשלו בתפקידם באיסוף מידע על טרוריסטים, ולא מנעו את מתקפת הטרור. הגילוי כי מספר גדול של כמרים התעללו בקטינים והנסיון המתמשך של הכנסיה הקתולית להסתיר את הפרשה מדעת הקהל העולמית. תרמיות הענק של מנהלים בתאגידים האמריקאים אנרון, וורלדקום, והתרסקות הבורסה בניו-יורק בעקבותיהם. משבר התפשטות מגפת הסארס במזרח-אסיה[7]. ם
המאה ה-21 החלה עם סדרה ארוכה של משברים[5]. משבר החזרת צמיגי ברידג‘סטון/פיירסטון מדגמי האקספלורר של חברת פורד בשנת 2000[6]. מתקפת הטרור על ארה‘‘ב ב-11 לספטמבר 2001. האשמות כי ה-סי.אי.איי. וה-אפ.בי.אי. ניכשלו בתפקידם באיסוף מידע על טרוריסטים, ולא מנעו את מתקפת הטרור. הגילוי כי מספר גדול של כמרים התעללו בקטינים והנסיון המתמשך של הכנסיה הקתולית להסתיר את הפרשה מדעת הקהל העולמית. תרמיות הענק של מנהלים בתאגידים האמריקאים אנרון, וורלדקום, והתרסקות הבורסה בניו-יורק בעקבותיהם. משבר התפשטות מגפת הסארס במזרח-אסיה[7]. ם
זה בעולם, ומה בישראל? גם לא חסר. משבר אינתיפאדת אל-אקצה, שהכניס את המדינה לסחרור פוליטי וכלכלי מתמשך. משבר רמדיה הצמחית עקב מחסור בויטמין בי.1 במוצר. הביא למותם של שלושה ולאשפוזם של עשרות תינוקות - כך, על-פי התקשורת והערכות משרד הבריאות. הטחת האשמות הדדית בין היצרן הישראלי - חברת רמדיה, לבין היצרן הגרמני - חברת הומנה; ולבסוף, התרסקות מכירות החברה בישראל][8]. ם
השאלה היום איננה - "אם יתחולל משבר?", אלא "מתי יתחולל המשבר?" ומה תהא תגובת השרשרת. מומחים מעריכים כי בעולם המערבי, רק בין 5% ל-25% מהארגונים מוכנים לקראת משבר. זאת בזמן, שבין 75% ל-95% יאלצו להתמודד עם משבר. חברות מצויות במצב של הכחשה. מכינות תוכניות להתמודד עם משברים שהתנסו בהם בעבר, ונמנעות מלהתכונן לסיטואציות ולאיומים חדשים אפשריים[9]. חברות, ארגונים, יחידים ומדינות שיתכוננו לקראת משברים - על בסיס התסריטים הקשים ביותר - יתגברו על המצבים האקוטים[10]. מנהלים נדרשים היום להוכיח רמה חדשה של מנהיגות[11] וקור רוח[12]. זאת למרות שבזמן משבר הרבה יותר קל להנהיג ולהעביר הנחיות בעלות אופי פיקודי בארגון, ולא נדרשים כמקובל להגיע לקונצנזוס. ולעיתים, אנו אפילו עדים לתופעה שמנהיג גרוע מוליד משבר על-מנת ליצב את שילטונו[13]. השאלה המרכזית היא - ’’כיצד בעידן המודרני מתמודדים עם משבר?‘‘. והמפתח מצוי קודם כל בתחום של מנהיגות[14]. ם
השאלה היום איננה - "אם יתחולל משבר?", אלא "מתי יתחולל המשבר?" ומה תהא תגובת השרשרת. מומחים מעריכים כי בעולם המערבי, רק בין 5% ל-25% מהארגונים מוכנים לקראת משבר. זאת בזמן, שבין 75% ל-95% יאלצו להתמודד עם משבר. חברות מצויות במצב של הכחשה. מכינות תוכניות להתמודד עם משברים שהתנסו בהם בעבר, ונמנעות מלהתכונן לסיטואציות ולאיומים חדשים אפשריים[9]. חברות, ארגונים, יחידים ומדינות שיתכוננו לקראת משברים - על בסיס התסריטים הקשים ביותר - יתגברו על המצבים האקוטים[10]. מנהלים נדרשים היום להוכיח רמה חדשה של מנהיגות[11] וקור רוח[12]. זאת למרות שבזמן משבר הרבה יותר קל להנהיג ולהעביר הנחיות בעלות אופי פיקודי בארגון, ולא נדרשים כמקובל להגיע לקונצנזוס. ולעיתים, אנו אפילו עדים לתופעה שמנהיג גרוע מוליד משבר על-מנת ליצב את שילטונו[13]. השאלה המרכזית היא - ’’כיצד בעידן המודרני מתמודדים עם משבר?‘‘. והמפתח מצוי קודם כל בתחום של מנהיגות[14]. ם
[1] Global Paradox/ John Naisbitt/ Avon Books, 1994/ ISBN 0-380-72489-8
[2] Fortune 500. החברות המובילות בארצות-הברית.
[3] פוטנציאלית - פחות מ-10% מתושבי כדור-הארץ. נכון לספטמבר, 2002.
[2] Fortune 500. החברות המובילות בארצות-הברית.
[3] פוטנציאלית - פחות מ-10% מתושבי כדור-הארץ. נכון לספטמבר, 2002.
Rank Order Internet Users/
www.odci.gov/cia/publications/factbook/rankorder/2153rank.html
[4] מנהיגות מוסרית. מאמצע המאה הקודמת ועד סופה חלה ירידה מתמשכת באחוז בעלי זכות ההצבעה המשתתפים במערכות בחירות בארצות-הברית ובמדינות המערב. רמת האדישות, הציניות וההתנגדות גברה; ואילו רמת האמון של הציבור בממשל הלכה ופחתה. חוקים, מוסדות ותהליכים מודרנים הפכו את הנשיא ליותר חשוף וליותר אחראי - בעיקר להאשמות ולסקנדלים אישיים. נשיאים נדרשים לפעול כל הזמן לטובת הכלל, לדבר ביושר אל האומה האמריקאית, להציג את הבעיות כפי שהן, ללמוד מטעויותיהם ולתקן את עמדותיהם בהתאם. בישראל כמו בכל דבר קצת מאחרים, לעיתים בין עשר עד עשרים שנה אחר ההתפתחויות במדינות המערב. הציבור הישראלי עדיין מוכן לסבול ממנהיגיו התנהגות אתית שהיתה פוסלת אותם על הסף בארצות חוץ. הצד החיובי בסוגיה, שגם בישראל בעתיד יאמצו את אותן ציפיות התנהגות ממנהיגים, בליווי נופך מזרח-תיכוני יחודי. ם
[4] מנהיגות מוסרית. מאמצע המאה הקודמת ועד סופה חלה ירידה מתמשכת באחוז בעלי זכות ההצבעה המשתתפים במערכות בחירות בארצות-הברית ובמדינות המערב. רמת האדישות, הציניות וההתנגדות גברה; ואילו רמת האמון של הציבור בממשל הלכה ופחתה. חוקים, מוסדות ותהליכים מודרנים הפכו את הנשיא ליותר חשוף וליותר אחראי - בעיקר להאשמות ולסקנדלים אישיים. נשיאים נדרשים לפעול כל הזמן לטובת הכלל, לדבר ביושר אל האומה האמריקאית, להציג את הבעיות כפי שהן, ללמוד מטעויותיהם ולתקן את עמדותיהם בהתאם. בישראל כמו בכל דבר קצת מאחרים, לעיתים בין עשר עד עשרים שנה אחר ההתפתחויות במדינות המערב. הציבור הישראלי עדיין מוכן לסבול ממנהיגיו התנהגות אתית שהיתה פוסלת אותם על הסף בארצות חוץ. הצד החיובי בסוגיה, שגם בישראל בעתיד יאמצו את אותן ציפיות התנהגות ממנהיגים, בליווי נופך מזרח-תיכוני יחודי. ם
Moral Action and Presidential Leadership/ Richard M. Pious/ Society, Sept-Oct 2000, vol 37, issue 6, pg 14
[5] Coping with a Crisis Century/ Ian I. Mitroff/ USA Today, March, 2003
[6]- משבר צמיגי ברידג’סטון/פיירסטון בפורד. הצמיגים גרמו ל-1400 תאונות דרכים ברחבי העולם, שהביאו למותם של 88 אנשים. חברת פורד, בשלב ראשון, החליטה על החזרת 6.5 מיליון צמיגים של דגמי האקספלורר מתוצרתה; עליהם נתווספו יותר מאוחר עוד 13 מיליון צמיגים. החלה מלחמת חורמה והטחת האשמות הדדית בין חברת פורד יצרנית המכוניות לבין חברת ברידג’סטון/פיירסטון היפנית יצרנית הצמיגים, מי אחראי לתקלה. מלכתחילה נוהל המשבר באופן כושל למדי בשתי החברות. זאת למרות שבפורד נעשה מאמץ להתמודד במתכונת אחראית - בעיקר ברמה התפעולית. ואילו, בברידג’סטון/פיירסטון התנגדו להחלטה של פורד, טענו שאין בעיה עם הצמיגים, וכי התאונות נגרמו כתוצאה מתיקונים לא מקצועים בצמיגים, צמיגים לא מלאים באויר, בעיות נהיגה יחודיות למדינות עם מזגי-אויר קיצונים - הכל בנסיון לברוח מאחריות. גישה מאוד מקובלת ביפן, בה חברות אינן נוהגות לקחת אחריות, נהנות מהגנה מקיפה של מערכת המשפט הרואה חשיבות עליונה בשימור המבנה החברתי, ולא בהגנה על האינטרסים של צרכנים. במסעות הפרסום שבאו להציל את תדמית החברות, פורד הודיעה ללקוחותיה מה בכוונתה לעשות, בעוד שברידג’סטון/פיירסטון הנחתה את לקוחותיה מה עליהם לעשות. ם
[5] Coping with a Crisis Century/ Ian I. Mitroff/ USA Today, March, 2003
[6]- משבר צמיגי ברידג’סטון/פיירסטון בפורד. הצמיגים גרמו ל-1400 תאונות דרכים ברחבי העולם, שהביאו למותם של 88 אנשים. חברת פורד, בשלב ראשון, החליטה על החזרת 6.5 מיליון צמיגים של דגמי האקספלורר מתוצרתה; עליהם נתווספו יותר מאוחר עוד 13 מיליון צמיגים. החלה מלחמת חורמה והטחת האשמות הדדית בין חברת פורד יצרנית המכוניות לבין חברת ברידג’סטון/פיירסטון היפנית יצרנית הצמיגים, מי אחראי לתקלה. מלכתחילה נוהל המשבר באופן כושל למדי בשתי החברות. זאת למרות שבפורד נעשה מאמץ להתמודד במתכונת אחראית - בעיקר ברמה התפעולית. ואילו, בברידג’סטון/פיירסטון התנגדו להחלטה של פורד, טענו שאין בעיה עם הצמיגים, וכי התאונות נגרמו כתוצאה מתיקונים לא מקצועים בצמיגים, צמיגים לא מלאים באויר, בעיות נהיגה יחודיות למדינות עם מזגי-אויר קיצונים - הכל בנסיון לברוח מאחריות. גישה מאוד מקובלת ביפן, בה חברות אינן נוהגות לקחת אחריות, נהנות מהגנה מקיפה של מערכת המשפט הרואה חשיבות עליונה בשימור המבנה החברתי, ולא בהגנה על האינטרסים של צרכנים. במסעות הפרסום שבאו להציל את תדמית החברות, פורד הודיעה ללקוחותיה מה בכוונתה לעשות, בעוד שברידג’סטון/פיירסטון הנחתה את לקוחותיה מה עליהם לעשות. ם
CEO’s summer fashion/ Mercedes M. Cardona, Tobi Elkin, David Goetzl, Jean Halliday/ AdvertisingAge, 4.9.2000, vol 71, issue 37, pg 54; Can Japanese consumers stand up and fight/ Irene M. Kunii/ BusinessWeek Online, Sept 11, 2000; Crisis at Ford - Jac Nasser’s biggest test/ Alex Taylor III, Noshua Watson/ Fortune, Sept 18, 2000; Ford: A crisis of confidence/ Joan Maller, David Welch, Jeff Green, Lorraine Woellert, Nicole St. Peter/ BusinessWeek Online, Sept 18, 2000; New CEO cleans house at Firestone/ Lidsay Chappel, Harry Stoffen/ Automotive News, 23.10.2000, vol 75, issue 5900, pg 63; Can Firestone rise from the Dead?/ Bob Garfield/ AdAge.com, April 30, 2001; Firestone: Is this brand beyond repair?/ David Welch/ BusinessWeek Online, June 11, 2001; Firestone crisis dims Nasser’s star/ Mary Connely/ Automotive News, 6.11.2001, vol 75, issue 5934, pg 1.
[7] משבר מגפת הסארס. ממשלת בייג’ינג בטיפולה הכושל במגפת הסארס, הוכיחה עד כמה דמוקרטיה היא עניין של חיים ומוות עבור סין. משבר הסארס הבהיר לעולם כי השינויים בסין היו בתחומים של כלכלה וחברה ולא בהתנהלות המשטר. התברר כי שלטון שאיננו מאפשר מעבר חופשי של מידע, הורג את אזרחיו ואת אזרחיהם של מדינות שכנות. התוצאה? התפרצות פאניקה ברחבי העולם וחוסר אמון הולך ומתפשט כלפי שלטונות סין. אם סין רוצה להביא לשינוי במצב עליה ללמוד את שיעורי הבסיס בניהול משברים. והם? שמדינה מודרנית במאה ה-21 חייבת להיות פתוחה ולשמור על שקיפות מלאה. אם אתה לא יודע, תאמר שאתה לא יודע. וכי הדרך היחידה לשקם אמון, היא בלשכנע אנשים שאין לך מה להסתיר. ם
[7] משבר מגפת הסארס. ממשלת בייג’ינג בטיפולה הכושל במגפת הסארס, הוכיחה עד כמה דמוקרטיה היא עניין של חיים ומוות עבור סין. משבר הסארס הבהיר לעולם כי השינויים בסין היו בתחומים של כלכלה וחברה ולא בהתנהלות המשטר. התברר כי שלטון שאיננו מאפשר מעבר חופשי של מידע, הורג את אזרחיו ואת אזרחיהם של מדינות שכנות. התוצאה? התפרצות פאניקה ברחבי העולם וחוסר אמון הולך ומתפשט כלפי שלטונות סין. אם סין רוצה להביא לשינוי במצב עליה ללמוד את שיעורי הבסיס בניהול משברים. והם? שמדינה מודרנית במאה ה-21 חייבת להיות פתוחה ולשמור על שקיפות מלאה. אם אתה לא יודע, תאמר שאתה לא יודע. וכי הדרך היחידה לשקם אמון, היא בלשכנע אנשים שאין לך מה להסתיר. ם
China’a deadliest plague: authoritarianism/ Mark Clifford/ BusinessWeek Online, China Journal, April 18, 2003
[8] ידעו ושתקו/ הילה אלרואי דה-בר, דן אבן, מנחם גנץ, אבי אשכנזי, יעלה גרוס ויהודה גולן/ מעריב, 12 בנובמבר, 2003; גלי צה’’ל - פרשת רמדיה הצמחית הסיפור המלא. http://glz.msn.co.il/glz/news/Inquiries, 22.12.2003
[9] April 2003 Harvard Business Review: Crisis management plans are fighting new wars with old strategies and leave companies vulnerable to deliberate attacks/ BusinessWire, April 2, 2003
[10] Crisis Management Predictions for 2002/ PR Newswire, Dec 27, 2001
[11] מנהיגות חדשה. מנהלים מובילים שעות בודדות מרגע הפגיעה במגדלי התאומים, נתנו את הטון בחברותיהם. כינסו את צוותי ניהול המשברים; עידכנו את עובדיהם כיצד המצב החדש ישפיע עליהם, על עסקיהם ועל לקוחותיהם; שוחחו עם עובדיהם על איומי הטרור, והבהירו שהעתיד הצפוי יהיה עוד יותר קשה; העבירו הנחיות על נוהלי בטיחות חדשים והעלו את סדר החשיבות של מערכות האבטחה בארגון; ובעיקר, ראו אותם מסתובבים בשטח. ם
[8] ידעו ושתקו/ הילה אלרואי דה-בר, דן אבן, מנחם גנץ, אבי אשכנזי, יעלה גרוס ויהודה גולן/ מעריב, 12 בנובמבר, 2003; גלי צה’’ל - פרשת רמדיה הצמחית הסיפור המלא. http://glz.msn.co.il/glz/news/Inquiries, 22.12.2003
[9] April 2003 Harvard Business Review: Crisis management plans are fighting new wars with old strategies and leave companies vulnerable to deliberate attacks/ BusinessWire, April 2, 2003
[10] Crisis Management Predictions for 2002/ PR Newswire, Dec 27, 2001
[11] מנהיגות חדשה. מנהלים מובילים שעות בודדות מרגע הפגיעה במגדלי התאומים, נתנו את הטון בחברותיהם. כינסו את צוותי ניהול המשברים; עידכנו את עובדיהם כיצד המצב החדש ישפיע עליהם, על עסקיהם ועל לקוחותיהם; שוחחו עם עובדיהם על איומי הטרור, והבהירו שהעתיד הצפוי יהיה עוד יותר קשה; העבירו הנחיות על נוהלי בטיחות חדשים והעלו את סדר החשיבות של מערכות האבטחה בארגון; ובעיקר, ראו אותם מסתובבים בשטח. ם
A new level of leadership/ Don MacRae/ Leader’s Edge, Sept 28, 2001
[12] Dick Jenerette’s Gentlemanly advice for handling a crisis/ Dick Jenrette/ Fortune, July 22, 1996
[13] Survival Guide: Crisis management - Lessons in leadership from Sept. 11th; Managing in a crisis is easy, it’s the aftermath that takes work/ Bob Lewis/ InfoWord, Sept 9, 2002
[14] The new core of leadership/ Clark Aldrich/ Training & Development, Mar 2003, vol 57, issue 3, pg 32
[12] Dick Jenerette’s Gentlemanly advice for handling a crisis/ Dick Jenrette/ Fortune, July 22, 1996
[13] Survival Guide: Crisis management - Lessons in leadership from Sept. 11th; Managing in a crisis is easy, it’s the aftermath that takes work/ Bob Lewis/ InfoWord, Sept 9, 2002
[14] The new core of leadership/ Clark Aldrich/ Training & Development, Mar 2003, vol 57, issue 3, pg 32
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה